הולנד היא חלק מאזור שנגן. אזור זה הוא שיתוף פעולה של 26 מדינות חברות באירופה המנהלות מדיניות גבולות וויזה משותפת, אנו קוראים למדינות אלו מדינות שנגן או מדינות שנגן.
המדינות החברות מחויבות לאותם כללי ויזה, אשר נקבעים בקוד הוויזה המשותף. זה מאפשר לנוסעים לנוע בתוך כל אזור שנגן ללא בדיקות גבולות הדדיות, לאנשים שדורשים ויזה יש רק ויזה אחת, אשרת שנגן, הדרוש כדי לחצות את הגבול החיצוני של אזור שנגן.
התנועה החופשית של אנשים היא זכות יסוד המובטחת על ידי האיחוד האירופי לאזרחיו. זה מאפשר לכל אזרח האיחוד האירופי לטייל, לעבוד ולגור בכל מדינה באיחוד האירופי ללא כל פורמליות מיוחדות. שיתוף הפעולה של שנגן מגביר את החופש הזה בכך שהוא מאפשר לאזרחים לחצות גבולות פנימיים מבלי להיות כפופים לביקורת גבולות. אזור שנגן מבטיח תנועה חופשית ליותר מ-400 מיליון אזרחי האיחוד האירופי, כמו גם אזרחים רבים שאינם תושבי האיחוד האירופי, אנשי עסקים, תיירים או אנשים אחרים המתגוררים באופן חוקי בשטח האיחוד האירופי.
מדינות שנגן
המדינות המפורטות להלן הן חלק מאזור שנגן:
| בלגיה | דנמרק | Duitsland |
| אסטוניה | פינלנד | Frankrijk |
| Griekenland | הונגריה | איטלי |
| לטביה | ליכטנשטיין | ליטא |
| לוקסמבורג | מלטה | Nederland |
| נורבגיה | אוסטריה | פולין |
| פורטוגל | סלובניה | סלובקיה |
| Spanje | הרפובליקה הצ'כית | איסלנד |
| שבדיה | שוויץ | קרואטיה |
מדינות בולגריה, קרואטיה ורומניה החלו בהליך להצטרפות לאזור שנגן. איסלנד, נורבגיה, שוויץ וליכטנשטיין הצטרפו לאזור שנגן ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי.
תנועה חופשית באירופה
בשנת 1985, ממשלות האיחוד האירופי הנפרדות בשנגן (כפר קטן בלוקסמבורג) חתמו על אמנת שנגן. עם אמנה זו, הסכימו המדינות המשתתפות על ביטול הדרגתי של הפיקוח בגבולותיהן המשותפים. יישום הסכם שנגן החל בשנת 1995, ובתחילה כללו שבע מדינות האיחוד האירופי. כעת 27 מדינות הן חלק מאזור שנגן.
כל אזרחי האיחוד האירופי, ללא קשר ללאום, יכולים לחצות גבולות פנימיים מבלי להיות כפופים לביקורת גבולות. עם זאת, הרשויות הלאומיות המוסמכות רשאיות לבצע גם בדיקות משטרתיות בגבולות הפנימיים ובאזורי הגבול, ובלבד שבדיקות אלו אינן שוות ערך לביקורת גבולות.
במקרה של איום רציני על הסדר הציבורי או ביטחון הפנים, מדינת שנגן רשאית להנהיג באופן זמני בקרת גבולות בגבולותיה הפנימיים. באופן עקרוני, לתקופה מוגבלת של לא יותר משלושים יום. אם הבקרות הללו יוכנסו מחדש, יש ליידע את שאר מדינות שנגן, את הפרלמנט האירופי והנציבות האירופית, כמו גם את הציבור.
חופש וביטחון למטיילים
הוראות שנגן מבטיחות שהפיקוח בגבולות הפנימיים של האיחוד בוטלו, בעוד שהפיקוח בגבולות החיצוניים הוחמר. זאת בהתאם להסכמים. הסכמים אלו מכסים מספר תחומים:
- כללים משותפים החלים על אנשים שחוצים את הגבולות החיצוניים של האיחוד האירופי, לרבות סוגי הויזות הנדרשות והדרך שבה יש לבצע בקרות גבולות חיצוניות;
- הרמוניזציה של תנאי הכניסה וכללי ויזה לשהייה קצרה (עד 90 יום);
- שיתוף פעולה משטרתי משופר (כולל הזכות למעקב חוצה גבולות ולרדיפה חמה);
- שיתוף פעולה שיפוטי הדוק יותר באמצעות מערכת הסגרה מהירה יותר והעברת אכיפה של פסקי דין פליליים;
- הקמה ופיתוח של מערכת המידע של שנגן (SIS);
- מסמכים הנדרשים לטיול באירופה.
תנאים להצטרפות לאזור שנגן
הצטרפות לאזור שנגן אינה רק החלטה פוליטית. מדינות חייבות גם לעמוד ברשימה של תנאים מוקדמים, כגון להיות מוכנות ויכולת:
- לקחת אחריות על הפיקוח על הגבולות החיצוניים מטעם שאר מדינות שנגן ועל הוצאת אשרות שנגן אחידות;
- לעבוד ביעילות עם רשויות אכיפת החוק במדינות שנגן אחרות כדי לשמור על רמת אבטחה גבוהה לאחר ביטול ביקורת הגבולות בין מדינות שנגן;
- להיות מסוגל ליישם את כללי שנגן הנפוצים, כגון בקרת גבולות יבשתית, ימית ואווירית (שדות תעופה), הוצאת אשרות, שיתוף פעולה משטרתי והגנה על נתונים אישיים;
- היו מחוברים והשתמשו ב-SIS.
המדינות המועמדות עוברות "הערכת שנגן" לפני ההצטרפות לאזור שנגן ולאחר מכן המדינות נבדקות מעת לעת כדי להבטיח את היישום הנכון של החקיקה.
