רשות הגנת המידע ההולנדית (AP) תשאל שאלות לשר וופקה הוקסטר לענייני חוץ לגבי השימוש באלגוריתם המשמש להערכת בקשות לוויזה לשהייה קצרה (ויזת שנגן).
אלגוריתם זה, הנקרא 'קבלת החלטות נתמכת במידע', עוזרת לגורמים רשמיים בהאג לקבוע אם להגיש בקשה לא אשרת שנגן של מקסימום תשעים יום צריך להיבדק רק בקצרה או באינטנסיביות.
אשרת שנגן היא אשרה המאפשרת לאדם לנסוע באופן חוקי אל ובתוכו אזור שנגן, אזור באירופה בו מותרת תנועה חופשית של אנשים. אשרת שנגן מיועדת לתיירים ולנוסעים אחרים לטווח קצר המעוניינים לנסוע לאזור שנגן לשהייה של עד 90 יום.
עלייה בבקשות אשרה שנדחו מסורינאמים
לאחרונה התברר כי אחוז הבקשות לויזה שנדחו של סורינמית בשנה שעברה עמד על 17,4 אחוזים, לעומת 5,5 אחוזים ב-2017. השר הואקסטרה טוען שזה בעיקר בגלל שרבים מהסורינמים מגישים תיקי ויזה לא מלאים. עם זאת, על פי מאמר ב N.R.C. Handelsblad האלגוריתם יביא למספר גדול יותר של יישומים מ- Paramaribo שיצטרכו להיבדק באופן אינטנסיבי. ב-AP חושדים שתוכנת הפרופיל יכולה לעודד אפליה.
שאלות על רישום אלגוריתמים והיבטי למידה עצמית
חברי הפרלמנט של D66 דקר-עבדולאזיז ופודט רוצים לדעת מהשר הואקסטרה אם האלגוריתם הזה נכלל במאגר האלגוריתמים. הם גם סקרנים האם מדובר באלגוריתם למידה עצמית שמחפש באופן עצמאי מאפיינים של אנשים שלפי משרד הבריאות הם יחסים בינלאומיים מהווים סיכון מוגבר ולכן יש לחקור באופן אינטנסיבי יותר. אם זה לא המקרה, הם רוצים לדעת לאילו מאפיינים יש ערך חיזוי עבור ציון הסיכון הסופי.
השפעת מאפיינים אישיים על פרופיל הסיכון
לבסוף, חברי הפרלמנט שואלים האם מאפיינים אישיים כגון לאום, דת, גיל, מגדר ומוצא אתני משפיעים על "פרופיל סיכוי" או "פרופיל סיכון".
מקור: כלי תקשורת שונים
פוסטים קשורים:
