האיחוד האירופי הוא איחוד פוליטי וכלכלי של 27 מדינות אירופיות המשתפות פעולה בתחומים כמו סחר, כלכלה וצדק. אזור שנגן הוא חלק נפרד מהאיחוד האירופי שבו הוסרו בקרת הגבולות הפנימיים בין המדינות המשתתפות, כלומר נוסעים יכולים לנסוע בתוך האזור ללא ביקורת דרכונים.
לא כל מדינות האיחוד האירופי הן חלק מה- אזור שנגן, וכמה מדינות שאינן חלק מהאיחוד האירופי אכן משתתפות באזור שנגן.
כדי להפוך את זה לשקוף יותר, במאמר זה אנו מסתכלים גם על ההיסטוריה והמקורות של האיחוד האירופי ושל האיחוד האירופי אזור שנגן.
היסטוריה ומקורות האיחוד האירופי
האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) נולד מתהליך של אינטגרציה פוליטית וכלכלית שהחל לאחר מלחמת העולם השנייה. אחת המטרות העיקריות הייתה לסיים את המלחמות בין מדינות אירופה ולמצוא דרך לעבוד יחד ולפתור סכסוכים ללא אלימות או איומים.
בשנת 1951 נוסדה קהילת הפחם והפלדה האירופית (בקיצור: ECSC). זה היה ארגון אירופי שנועד להעמיד את ייצור הפחם והפלדה בסמכותה של רשות עליונה משותפת. ה-ECSC נוסדה בזמנו על ידי צרפת, גרמניה, בלגיה, הולנד, איטליה ולוקסמבורג. זה היה הצעד הראשון לקראת איחוד מדיני וכלכלי בין מדינות אירופה. בשנת 1957 נוסדה הקהילה הכלכלית האירופית (EEC) על ידי אותן מדינות, במטרה לחזק את האינטגרציה הכלכלית. ה-EEC יצרה שוק משותף והמשיכה לאיחוד מוניטרי.
ב-1993 נחתמה אמנת מאסטריכט, שהובילה להקמת האיחוד האירופי (EU) ולהנהגת האירו כמטבע משותף. האיחוד האירופי התרחב מאז עם הצטרפות מדינות חדשות, והיקף שיתוף הפעולה בין המדינות החברות התרחב לתחומים רבים נוספים, כגון ענייני פנים, חוץ, הגנה ומשפטים.
היסטוריה ומקורותיו של מרחב שנגן
אזור שנגן נוצר כאשר חמש מדינות הצטרפו ב-1985 הסכם שנגן חתם על החלטה על ביטול הדרגתי של הפיקוח בגבולות המשותפים. בעקבות ההסכם נחתמה אמנת יישום שנגן ב-1990, שקבעה ביטול סופית של בקרות הגבולות הפנימיות ושורה של אמצעים נלווים. הוחמרו הפיקוח בגבולות החיצוניים, נהלי הוצאת אשרות אחידות, ה מערכת המידע של שנגן הוכנס (SIS), שיתוף הפעולה המשטרתי בגבולות הפנים הוגבר ושופרה הגישה לסחר בסמים.
בשנים שלאחר מכן הצטרפו עוד ועוד מדינות באיחוד האירופי לאמנה, ובשנת 1997 הוכנסה האמנה כחלק פורמלי מחוק האיחוד האירופי. כיום, אזור שנגן מורכב מ-27 מדינות, רובן חברות באיחוד האירופי, אם כי יש גם כמה מדינות מחוץ לאיחוד האירופי שהן חלק מאזור שנגן.
מטרת אמנת שנגן
מטרת אמנת שנגן היא לבטל את ביקורת הגבולות והדרכונים הפנימיים בין המדינות המשתתפות ובכך להגביר את חופש הנסיעה בתוך מרחב שנגן. זה אומר שמטיילים בתוך האזור בלי ביקורת דרכונים יכול לטייל. האמנה גם שמה לה למטרה לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות המשתתפות בתחומים כמו משפטים וענייני פנים, במטרה לשמור טוב יותר על הביטחון ולהילחם בפשיעה בתוך האזור.
מדוע חלק ממדינות האיחוד האירופי אינן משתתפות באזור שנגן?
ישנן מספר סיבות מדוע חלק ממדינות האיחוד האירופי אינן חלק מאזור שנגן. אחת הסיבות העיקריות היא שמדינות מסוימות רוצות לשמור על מדיניות הביטחון הפנימי וההגירה שלהן ואינן רוצות להתפשר עליהן עם מדינות אחרות באיחוד האירופי. חלק מהמדינות מודעות לסכנות של פשיעה ואי חוקיות והחליטו לשמור על בקרת הגבולות שלהן כדי להגן על ביטחון הפנים שלהן.
מדינות אחרות אינן חברות במרחב שנגן מכיוון שהן עדיין אינן עומדות מבחינה טכנית בדרישות ההשתתפות, כמו התאמת התשתית לכללים החדשים או התאמת החקיקה המקומית שלהן. ישנן גם מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, אלא חברות במרחב שנגן, כמו נורבגיה, איסלנד, שוויץ וליכטנשטיין. הם חתמו על האמנה בדבר חופש נסיעה ושיתוף פעולה עם מדינות האיחוד האירופי בתחומים כמו משפט ולענייני פנים.
מתי מותר למדינות להצטרף לאזור שנגן?
כדי להצטרף לאזור שנגן, על מדינות שנגן להוכיח כי הן מסוגלות:
- שמירה על הגבולות החיצוניים של אזור שנגן מטעם שאר מדינות שנגן ומדים אשרת שהייה קצרה להעביר, לספק (אשרת שנגן);
- לעבוד ביעילות עם האחרים מדינות שנגן לשמור על רמת ביטחון גבוהה לאחר ביטול פיקוח הגבולות הפנימיים;
- להחיל את כללי שנגן המסדירים בקרת גבולות יבשתיים, ימיים ואוויריים, הנפקת אשרות, שיתוף פעולה משטרתי והגנה על נתונים אישיים;
- להתחבר ולהשתמש במערכת המידע של שנגן (SIS) ובמערכת המידע של ויזה (VIS).
מדינות שנגן כפופות באופן קבוע להערכה כדי לקבוע אם הן מיישמות את כללי שנגן בצורה נכונה.
אילו מדינות הן מדינות שנגן?
ישנן 27 מדינות אירופיות הנכללות תחת אזור שנגן. אלו הן מה שנקרא מדינות שנגן. כתושב האיחוד האירופי (EU), אתה רשאי לטייל בחופשיות בתוך מדינות אלה. אנשים נבדקים בגבולות החיצוניים של אזור שנגן.
אלו הן מדינות שנגן:
- בלגיה;
- דנמרק;
- גֶרמָנִיָה;
- אסטוניה;
- פינלנד;
- צָרְפַת;
- יָוָן;
- הונגריה;
- אִיטַלִיָה;
- קרואטיה (חברה מ-1 בינואר 2023);
- לטביה;
- ליכטנשטיין;
- ליטא;
- לוקסמבורג;
- לֶתֶת;
- הולנד;
- נורווגיה;
- אוֹסְטְרֵיָה;
- אִבקָה;
- פּוֹרטוּגָל;
- סלובניה;
- סלובקיה;
- סְפָרַד;
- הרפובליקה הצ'כית;
- אִיסלַנד;
- שבדיה;
- שוויץ.
אילו מדינות באיחוד האירופי אינן מדינות שנגן
מדינות האיחוד האירופי אינן חלק מאזור שנגן:
- בולגריה;
- קַפרִיסִין;
- אירלנד;
- רומניה.
אילו מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי הן מדינות שנגן
מדינות אלו אינן חלק מהאיחוד האירופי, אלא הן חלק מאזור שנגן:
- ליכטנשטיין;
- נורווגיה;
- אִיסלַנד;
- שוויץ.
עתידו של האיחוד האירופי
עתידו של האיחוד האירופי אינו ברור ותלוי במספר גורמים. ישנם מספר אתגרים העומדים בפני האיחוד האירופי, כמו משבר ההגירה, האיום הגובר של הטרור, השפעת הברקזיט, אי השוויון הכלכלי בין המדינות החברות, עתידו של גוש האירו והתנועות האירו-סקפטיות הגוברת בתוך חלק מהמדינות החברות.
ישנה גם קריאה הולכת וגוברת לאינטגרציה נוספת בתוך האיחוד האירופי, כגון הקמת מדיניות מקלט והגירה משותפת, איחוד הגנה משותף ומדיניות חוץ וביטחון מתואמת יותר. מצד שני, יש גם קולות של פחות אינטגרציה ויותר ריבונות לאומית, במיוחד במדינות שבהן קיימת תנועה אירו-סקפטית הולכת וגוברת.
קשה לחזות איך ייראה עתידו של האיחוד האירופי, אבל זה יהיה תלוי איך האיחוד האירופי והמדינות החברות בו יוכלו להתמודד עם האתגרים וליצור איזון בין הצורך באינטגרציה לבין הצורך בריבונות לאומית.
עתיד שנגן
האיחוד האירופי עובד כעת על תוכנית 'גבולות חכמים' עבור הגבולות החיצוניים. זה מורכב ממערכת כניסה/יציאה המשפרת את בקרת הגבולות, נלחמת בהגירה בלתי חוקית תוך הקלה על מעבר הגבול עבור מטיילים תכופים ונבדקים מראש. האיחוד האירופי גם שואף להפוך את הליך הוויזה לתואם יותר לתחומי מדיניות אחרים, כגון תיירות, ולהקל עוד יותר על נהלים לנוסעים תכופים. בנוסף, נשקלת סוג חדש של ויזה, אשרת טיול, שתאפשר לשהות בשטח של שתי מדינות שנגן או יותר למשך יותר מ-90 יום, אך לא יותר משנה (עם אפשרות
להאריך את זה בשנה נוספת).
ובכל זאת, עתידו של מרחב שנגן נותר לא ברור שכן ישנם מספר אתגרים העומדים בפני האזור, כגון משבר ההגירה, האיום הגובר של הטרור וההשפעה של מגיפה, למשל. משבר ההגירה הוביל למתיחות בין המדינות המשתתפות לגבי אופן ההתמודדות עם זרם הפליטים והמהגרים. מדינות מסוימות החזירו באופן זמני את ביקורת הגבולות שלהן כדי להביא את המצב לשליטה, מה שמאיים על חופש הנסיעה בתוך האזור.
האיום הגובר של הטרור הוביל להגברת אמצעי האבטחה בתוך האזור, המגביל את חופש הנסיעה. יש גם קולות בעד חיזוק נוסף של שיתוף הפעולה בתוך מרחב שנגן, כמו הקמת מדיניות מקלט והגירה משותפת וביקורת גבולות משותפת. לכן קשה לחזות כיצד ייראה עתידו של מרחב שנגן. זה יהיה תלוי איך האיחוד האירופי והמדינות המשתתפות יוכלו להתמודד עם האתגרים ולמצוא את האיזון בין חופש הנסיעה לביטחון האזרחים.
מקורות: הממשלה הלאומית והנציבות האירופית
פוסטים קשורים:
